חוק ופסיקה

תאונת דרכים- ההגדרה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

הגדרות

1.     בחוק זה –

(תיקון מס' 8) תשנ"א-1990

        "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

 (תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985

        "נזק גוף" - מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;

מיום 8.1.1985

 (תיקון מס' 8) תשנ"א-1990

        "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;מיום 30.9.1990

תיקון מס' 8

 (תיקון מס' 8) תשנ"א-1990

        "נפגע" - אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

מיום 30.9.1990

  "נפגע" - אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

        "פקודת הביטוח" - פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש"ל–1970;

        "מבטח" - כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח;

(תיקון מס' 4) תשמ"ג-1983

        "רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות; מיום 31.4.1983

 (תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

        "ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952;

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 15)  תשנ"ח-1998         

"האזור", "ההסכם", "שטחי האחריות הפלסטינית", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" - כהגדרתם בפקודת הביטוח.

 (תיקון מס' 11) תשנ"ה-1995

        "האזורים" - כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, תשנ"ה-1995;

 (תיקון מס' 14) תשנ"ח-1997

"נוסע יוצא", "נוסע נכנס", "עובד" ו-"שדה התעופה" – (פקעה).

 

 

עוולות הרשלנות

 

פקודת הנזיקין (נוסח חדש)

סימן ד': רשלנות



רשלנות

35.עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

 

חובה כלפי כל אדם

36.החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול (תיקון התש"ל)

37. האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה.

אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי (תיקון התש"ל)

37א.(א) האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח בשעה שנגרם הנזק.

(ב) בסעיף זה, "שטח צבאי" -

(1) מקרקעין התפושים בידי צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר אותה שר הביטחון לעניין זה;

(2) מקרקעין המשמשים למטרה ביטחונית שעל הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה הוגבלה בהודעה המוצגת מחוצה להם;

(3) מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע כניסה לישראל או יציאה ממנה; לעניין זה אישורו של מי שהסמיכו לכך שר הביטחון, כי המיתקן נועד לשמש למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא ראיה מוחלטת לדבר.

(ג) סעיף זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים

38.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.

חובת הראיה ברשלנות לגבי אש

39.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא
היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.

חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה

40.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה:

(1) הנזק נגרם על ידי חיית-בר, או על ידי חיה שאינה חיית-בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;

(2) הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה -על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות שיחוב עליה.

חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו

41.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.

סימן ד':1 היזק על-ידי כלב


נזקים שנגרמו על ידי כלב (תיקון התשנ"ב)

41א.בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.

הגנות (תיקון התשנ"ב)

41ב.בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה -

(1) התגרות של הניזוק בכלב;

(2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;

(3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

שמירת דינים (תיקון התשנ"ב)

41ג.(ג) אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.

סימן י': הפרת חובה חקוקה


הפרת חובה חקוקה

63.(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו

או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

 

 תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956

 

 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 112(ג), 118, 120(ב), 122, 146, 317 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות  אלה:

 

 

 פרק ראשון: פרשנות

 

  1. הגדרות

 

  בתקנות אלה -

 "רופא מוסמך" - רופא אשר המוסד מינה אותו להיות רופא מוסמך והמינוי יכול שיהיה לענין מסויים לפי תקנות אלה או לכל הענינים, הכל לפי האמור בכתב  המינוי;

 "פוסק רפואי" - רופא אשר שמו כלול ברשימת הפוסקים הרפואיים שנקבעה על-ידי שר  העבודה ופורסמה ברשומות;

  "נפגע" - התובע גימלה לפי סימן ה' לפרק ה';

 "מזכיר" - עובד המוסד אשר נתמנה על-ידי מנהל המוסד או מטעמו להיום מזכיר  ועדות לפי תקנות

  אלה.

  

 פרק שני: קביעת דרגת נכות

 

  סימן א' : ועדה

 

2. קביעת דרגת נכות על-ידי ועדה

 

 (א) דרגת נכות של נפגע תיקבע על-ידי ועדה; הועדה תהיה בהרכב של פוסק רפואי אחד, אך רשאי הרופא המוסמך לקבוע שהועדה תהיה בהרכב של מומחים בשני ענפי  רפואה (להלן - הועדה).

 

 (ב) המזכיר יזמן את הפוסק הרפואי, שיהיה חבר בועדה, בהתאם לתחום ההתמחות הרפואית, שקבע הרופא המוסמך בהתחשב באופי הפגיעה.

 

 3. בדיקות נוספות ומינוי יועצים

 

 לצורך קביעת דרגת נכות רשאי רופא מוסמך, מיוזמתו או לפי דרישת הועדה -

 (1) לדרוש מן הנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת ולהמציא תוצאות הבדיקות  לוועדה;

 (2) למנות יועצים רפואיים או אחרים אשר יגישו לרופא המוסמך או לוועדה, חוות דעתם על סמך בדיקות שבוצעו בנפגע או מסמכים רפואיים או אחרים שהובאו בפניהם.

 

 4. ההליכים לקביעת דרגת נכות

 

 (א) תביעה לגימלת נכות תוגש בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד לפקיד  תביעות כמשמעותו בסעיף 298 לחוק.

 

 (ב) מצא פקיד התביעות שבכפיפות לקביעת דרגת הנכות קיימת זכאות - יעביר את  התביעה לרופא המוסמך.

 

 5. מועד ומקום התייצבות הנפגע

 

 (א) נבחרה הועדה לקביעת דרגת נכותו של נפגע פלוני, יזמין המזכיר את הנפגע להתייצב בפני הועדה במועד ובמקום הנקובים בהזמנה. ההזמנה תישלח לפחות ארבעה עשר ימים לפני המועד כאמור, אלא אם הסכים הנפגע לזמן קצר מזה.

 

 (ב) הנפגע חייב להתייצב בפני הועדה במקום ובמועד שנקבעו ורשאי הוא להיות  מיוצג בפניה על ידי בא כוחו.

 

  6. קביעת דרגת נכות על-פי מסמכים

 

 הועדה רשאית, בהסכמת הנפגע והמוסד, לקבוע את דרגת נכותו של הנפגע על סמך  מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את הנפגע.

 

  7. בדיקה במקום הימצא הנפגע

 

 אישר רופא מוסמך כי נבצר מהנפגע, בגלל מצב בריאותו, להתייצב בפני הועדה במקום הנקוב בהזמנה, תבדוק הועדה את הנפגע במקום הימצאו.

 

 8. אי התייצבות בפני הועדה או אי מילוי אחר הוראותיה

 

 (א) לא התייצב הנפגע בפני הועדה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לפי תקנה 5, יקבע המזכיר מועד אחר לדיון בועדה ויזמין את הנפגע לדיון במועד אחר.

 

 (ב) לא התייצב הנפגע בפני הועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, ישלם הנפגע למוסד את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב ביטול הדיון; המוסד יעדכן מזמן לזמן  את סכום ההוצאות.

 

 (ג) שילם הנפגע את סכום ההוצאות יקבע המזכיר מועד נוסף לדיון ויזמין את הנפגע; לא התייצב הנפגע בפני הועדה במועד הנוסף, יחול האמור בתקנת משנה (ב).

 

 (ד) לא שילם הנפגע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) או לא מילא אחרי הוראות הועדה שניתנו לענין קביעת דרגת הנכות כאמור בתקנה 3 בתוך 45 ימים מיום שנדרש לעשות כן, תידחה בקשתו לקביעת דרגת נכות; הנפגע רשאי להגיש בקשה חדשה אם נתן טעם סביר לכך ולאחר ששילם את סכום ההוצאות או מילא  אחר הוראות הועדה, לפי הענין.

 

  9. נוכחות זרים בשעת הבדיקה

 

 הועדה תבדוק את הנפגע ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת  הבדיקה.

 

  10. (בוטלה)

 

11. דרגת נכות

 

 (א) דרגת נכותו של נפגע תיקבע באחוזים כנקוב לצד כל אחד מהליקויים, הפגימות או מחלות המקצוע (להלן - הפגימה) המנויים בתוספת, ובלבד שלא תעלה על %100.

 

 (ב) דרגת נכותו של נפגע אשר נפגם מספר פגימות באותה פגיעה בעבודה, תהא שווה לסכום האחוזים הנקובים בתוספת לצד כל אחד מהפגימות האמורות בחישוב כמפורט  להלן:

 (1) בעד הפגימה שנקבע לה האחוז הגבוה ביותר - יבוא בחשבון אחוז הנכות הנקוב  בתוספת לצד אותה פגימה;

 (2) בעד הפגימה שנקבע לה האחוז השני בגובהו - יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין האחוז האמור בפסקה (1) ובין %100;

 (3) בעד הפגימה שנקבע לה האחוז השלישי בגובהו - יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין סכום אחוזי הנכות שנקבעו לפי פסקאות (1)  ו-(2) ובין %100;

 (4) הוראות פסקה (3) יחולו, בשינויים המחוייבים, על כל פגימה נוספת.

 

 (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), דרגת נכות בשל מספר פגימות באותו פרק, גפה או עין, לא תעלה - (1) לגבי פרק - על אחוזי נכות שנקבעו לקשיון לא נח של אותו  פרק;

 (2) לגבי גפה - על אחוזי הנכות שנקבעו לקיטוע החלק הפגום של אותה גפה;

 (3) לגבי עין - על אחוזי הנכות שנקבעו לעיוורון מלא של אותה עין.

 

 (ד) בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בקשיון או בהגבלת תנועה של פרק - לא יבוא  בחשבון נזק שנגרם לשרירים הפועלים באותו פרק.

 

 (ה) בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בשיתוף של עצב - לא יבואו בחשבון שיתוק סעיפי אותו עצב או נזק שנגרם לשרירים המעוצבים על ידו.

 

 (ו) דרגת נכות בגין פגימה ביד שמאל לאיטר יד ימין, תיקבע לפי המבחנים ליד ימין, ופגימה ביד ימין לאותו נפגע תיקבע לפי המבחנים ליד שמאל.

 

 12. נסיבות לצירוף דרגות נכות

 

 הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק (להלן - דרגת הנכות המצטברת) הן אלה:

 (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח-יד ב%50- או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצירוף הנכויות; בפסקה זו, "הכנסה" - כמשמעותה בסעיף 98(ב) לחוק;

 (2) צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה:

  (א) קיצבה במקום מענק;

  (ב) דרגת נכות כאמור בתקנה 16.

 

 12א. דרכי הקביעה לענין סעיף 121

 

 הועדה או ועדה רפואית לערעורים לפי תקנה 27 (להלן - הועדה לערעורים), לפי הענין, תקבע את דרגת הנכות המצטברת לאחר שפקיד התביעות יאשר שהתקיימו בנכה  העבודה הנסיבות כאמור בתקנה 12.

 

 12ב. דרגת נכות מצטברת

 

 (א) הועדה או הועדה לערעורים, לפי הענין, תקבע מחדש, בהתאם למבחנים שהם בתוקף ביום הקביעה, את דרגת הנכות המצטברת לפי אחוזי הנכות שבתוספת לגבי כל פגיעה  בעבודה המובאת בחשבון לענין צירוף דרגות הנכות.

 

 (ב) דרגת נכות מצטברת תחושב באופן ובסדר המפורטים בתקנה 11(ב).

 

 (ג) עקב פגיעת עבודה נוספת באותו אבר - לא תוגדל דרגת נכות כאמור בסעיף 121 לחוק מעל לדרגת נכות מקסימלית שבמבחנים לגבי אותו אבר.

 

 (ד) הוראות סעיף 114 לחוק יחולו, בשינויים המחוייבים.

 

 (ה) בקביעת דרגת הנכות המצטברת רשאית הועדה או הועדה לערעורים להחיל הוראות  תקנה 15.

 

 12ג. הבסיס לחישוב הגמלה המצטברת

 

 קבעה הועדה או הועדה לערעורים דרגת נכות על פי תקנה 12ב, תחושב הקצבה לפי שכר העבודה הרגיל המשוער הגבוה ביותר; לעניין זה, "שכר העבודה הרגיל המשוער" - שכר העבודה הרגיל ששימש בסיס לחישוב הגמלה בשל כל אחת מהפגיעות בעבודה שהובאו בחשבון בעת צירוף דרגות הנכות מעבודה, מוגדל בשיעור שבו הוגדלו קצבאות הנכות מעבודה לכלל נכי העבודה תוך התקופה מיום הפגיעה ועד ליום  תחולתה של דרגת הנכות המצטברת.

 

  13. (בוטלה)

 

14. התאמה

 

 (א) דרגת נכות של נפגע לגבי ליקוי שלא פורט בתוספת, תיקבע לפי האחוז הקבוע  לצד פגימה אשר לדעת הועדה דומה לליקוי הנפגע.

 

 (ב) החליטה הועדה שלא ניתן לקבוע דרגת נכות כאמור בתקנת משנה (א) - יעמוד הנפגע בפני ועדה אחרת, בהרכב שלושה פוסקים רפואיים שיזומנו כאמור בתקנה 2, ואשר תהיה מוסמכת לקבוע, על פי שיקול דעתה, את אחוזי הנכות תוך התאמה לפגימה אחרת שנקבעה בתוספת לגבי אותו איבר או אותה מערכת, ובהתחשב בסוג הפגימה  ובהגבלה שגרמה לנפגע.

 

  15. סטיות

 

 (א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב), בשים לב למקצועו, ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על %19 אם דרגת הנכות פחותה מ%20-, ובכל מקרה אחר לא תעלה על %100.

 

 (ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר, לדעתה, הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.

 

  (ג) (בוטלה)

 (ד) הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שניכו פגימות שאינן קשורות  באותה פגיעה בעבודה.

 

  16. דרגת נכות מיוחדת

 

 מוצאת הועדה כי עקב הפגיעה נמנע מהנפגע כל סיכוי לעבודה ודרגת הנכות לפי תקנות 11, 14 ו-19 היא %65 לפחות, רשאית היא לקבוע דרגת נכות של 100  אחוז.

 

 16א. התייעצות עם הרשות

 

 לא תקטין הועדה דרגת נכות על פי תקנה 15, לא תגדיל דרגת נכות של %20 ומעלה לפי אותה תקנה ולא תגדיל דרגת נכות לפי תקנה 16, אלא לאחר התייעצות עם הרשות  האמורה בתקנה 18א.

 

 17. נסיבות לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות

 

 (א) עברו 12 חודשים ולא יותר מ-60 חודשים מאז קבעה ועדה או ועדה לערעורים לאחרונה לנפגע דרגת נכות יציבה בשיעור %20 או יותר (להלן - הדרגה האחרונה), רשאי הנפגע לתבוע מהרשות האמורה בתקנה 18א לקבוע אם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסות הנפגע, והרשות תקבע את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור בתקנה 15(א); כללה הדרגה האחרונה שנקבעה לנפגע, קביעה לפי תקנה 15, רשאים הנפגע או המוסד לתבוע מהרשות לקבוע אם חל שינוי בהשפעת הנכות על הכנסות הנפגע, ובהתאמה להקטין או להגדיל את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור בתקנה  15(א).

 

 (ב) הרשות תדון בתביעה נוספת כאמור בתקנת משנה (א) רק אם חלפו 12 חודשים, ולא יותר מ-60 חודשים מיום שנקבעה לנפגע הדרגה האחרונה.

 

  18. שינוי דרגת נכות

 

 סבורה הועדה כי תוך זמן אשר אינו עולה על שנה מתאריך הבדיקה יחול שיפור במצבו של נפגע אשר דרגת נכותו בעת הבדיקה היא פחות מ%20- וכי מידת השיפור ניתנת להיקבע בעת הבדיקה, רשאית הועדה לקבוע דרגת-נכות לפי מצבו של הנפגע שיהיה, לדעתה, בתום הזמן כאמור ולהגדילה בהתחשב במצבו של הנפגע תוך הזמן האמור.

 

 18א. דרגת נכות לנכה נזקק

 

  (א) בתקנה זו -

 "הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על-ידי מנהל ביטוח  נפגעי עבודה;

 "נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה  כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו

  הכנסה מהתעסקות.

 

 (ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית  בשיעור של %100 לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים.

 

 (ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה לפי תקנה זו, תקנה 16א או תקנה 17; דרישת  הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול.

 

 (ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולוועדה, יועבר אף לנפגע.

 

  19. דרגת נכות באבר זוגי

 

 דרגת הנכות לרגל פגימה באבר זוגי אחד כשהאבר האחר פגום מקודם, תיקבע על-ידי  צירוף פגימות שני האברים וניכוי הפגימה הקודמת.

 

  19א. עיגול דרגות

 

 נקבעה דרגת נכות המזכה לתשלום קיצבה והדרגה מבוטאת בשבר אחרי השלם - יעוגל  השכר לשלם כלפי מעלה.

 

  19ב. (בוטלה)

 

20. תחולת הקביעה

 

 דרגת הנכות אשר נקבעה על ידי הועדה היא מתאריך הגשת הבקשה, אך רשאית הועדה לקבוע את דרגת הנכות מתאריך מוקדם מזה, ויכולה, בשים לב לשינויים הצפויים בדרגת הנכות, לקבוע דרגת נכות שונה מתאריך מאוחר יותר.

 

  21. מועד לדיון מחדש

 

 עם קביעת דרגת נכותו של נפגע, תחליט הועדה אם קביעתה זאת היא לתקופה בלתי מסויימת או שיש לדון מחדש בקביעת הדרגה. ובמקרה זה תציין בהחלטה את המועד  לדיון מחדש.

 

  22. (בוטלה)

 

23. חילוקי דעות בין חברי הוועדה

 

 (א) בועדה בת שני פוסקים רפואיים תינתן ההחלטה פה אחד; נחלקו הדעות, יזמן המזכיר כאמור בתקנה 2(ב) חבר שלישי לועדה מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בתקנה 1, וההחלטה תתקבל ברוב דעות, ובאין רוב  דעות, תכריע דעתו של החבר השלישי.

 

 (ב) בחירת חבר שלישי אינה מחייבת בדיקות מחדש. אלא אם ידרוש החבר השלישי  בדיקות נוספות של הנפגע.

 

  24. החלטות הוועדה ורישומן

 

 (א) דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם על ידי חברי הועדה.

 

 (ב) החלטת הועדה הקובעת דרגת נכות תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים.

 

  (ג) ההחלטה תימסר למזכיר.

 

 (ד) הועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול שייחתם על ידי חברי הועדה.

 

  25. הודעה לנפגע

 

 המזכיר ימסור לנפגע העתק החלטת הועדה ולפי בקשת הנפגע - גם העתק הממצאים והנימוקים, אלא אם הודיעה הועדה למזכיר שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת הנפגע עצמו כי אם לידיעת בא-כוחו של הנפגע או אדם אחר, המייצג, לדעת  המוסד, את הנפגע.

 

  26. ביטול קביעה

 

 הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 398(א)(1) או (3) לחוק וקביעת דרגת הנכות של הנפגע הושפעה על ידי הפעולות שבקשר אתו הורשע אדם כאמור, רשאית הועדה, על פי בקשת  המוסד, להחליט שהקביעה בטלה מעיקרה.

 

 

 סימן ב': ועדה לערעורים

 

 27. הרכב ועדה לערעורים ומועד להגשת ערעור

 

 (א) נפגע רשאי לערער על החלטת הועדה בדבר דרגת נכותו בפני ועדה רפואית  לערעורים (להלן -

 ועדה לערעורים) תוך שלושים יום מהתאריך בו נמסרה לו ההחלטה. המוסד רשאי לערער כאמור תוך שלושים יום מהתאריך בו נמסרה ההחלטה למזכיר.

 

 (ב) ועדה לערעורים תורכב משלושה רופאים אשר יוזמנו לוועדה על ידי המזכיר כאמור בתקנה 2(ב) מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לערעורים שנקבעה על ידי שר העבודה ופורסמה ברשומות. חברי הועדה לערעורים הדנה  בערעור יבחרו מביניהם יושב ראש.

 

 (ג) מנהל ענף נפגעי עבודה רשאי מיזמתו הוא או לפי בקשת הועדה או הנפגע למנות יועץ לא רפואי - המומחה בשטח מקצועי מסוים - שיגיש לוועדה את חוות דעתו בשאלה  שהתעוררה עקב קביעת דרגת נכותו של הנפגע.

 

  27א. תנאי לתשלום מענק

 

 מענק לנכה עבודה, לפי סעיף 107 לחוק ישולם בתום המועד הנקוב לערעור בתקנה 27(א) ובתנאי שעד לאותו מועד לא הוגש ערעור כאמור בתקנה 27 ואם הוגש הערעור,  כל עוד לא ניתנה החלטת הועדה לערעורים.

 

 28. הארכת מועד להגשת נימוקי הערעור

 

 הוגש ערעור במועד הנקוב בתקנה 27(א) ולא צוינו בו נימוקי הערעור כאמור בתקנה 29, יוארך המועד להגשת נימוקי הערעור בשלושים ימים נוספים מהיום שבו תם המועד  להגשת הערעור כאמור בתקנה 27(א).

 

  29. אופן ערעור

 

 (א) ערעור יוגש למזכיר ויצוינו בו נימוקי הערעור.

 

  (ב) המזכיר יעביר את הערעור לרופא מוסמך.

 

  30. סמכות ועדת ערעורים

 

 (א) ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד.

 

 (ב) ועדה לערעורים רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית הועדה לערעורים לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה בערעור; דרישת הועדה  תפורט ותנומק בפרוטוקול.

 

 (ג) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לוועדה, יועבר אף לנפגע.

 

  31. תחולה

 

 תקנות 3, 5, 7 עד 19, 19א, 21, 24, 25 ו-26 יחולו על ערעור בפני ועדה  לערעורים, בשינויים המחוייבים.

 

  32. החלטת ועדה לערעורים

 

 החלטת הועדה לערעורים תינתן פה אחד או ברוב דעות, ובאין רוב דעות - יכריע  היושב-ראש.

 

  33. (בוטלה)

 

34. אי התייצבות הנפגע בערעור המוסד

 

 (א) ערער המוסד בפני הועדה לערעורים, יזמין המזכיר את הנפגע לועדה לערעורים  במקום ובמועד שיקבע.

 

 (ב) לא התייצב הנפגע במקום ובמועד הנקובים בהזמנה יקבע המזכיר מועד אחר לדיון  בוועדה לערעורים ויזמין את הנפגע לדיון.

 

 (ג) לא התייצב הנפגע בפני הועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, רשאית הועדה לערעורים לדון ולהחליט בערעור על פי החומר שברשותה; נבצר מהוועדה להחליט בערעור בהעדר הנפגע, רשאי המוסד לעכב את תשלום הגמלה לנפגע עד להתייצבותו בפני הועדה לערעורים ואם לא עשה כן לאחר שזומן פעם נוספת - להפסיק את תשלום הגמלה, והנפגע יחויב בהוצאות כאמור בתקנה 8(ב).

 

 (ד) שילם הנפגע את ההוצאות כאמור בתקנת משנה (ג), יוזמן לדיון נוסף בפני  הועדה לערעורים.

 

  35. (בוטלה)

 

 סימן ג': דיון מחדש

 

 

 36. דיון מחדש לפי בקשת הנפגע

 

 (א) עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת-נכותו של נפגע אף אם נקבעה לתקופה קצובה ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור בסעיף 54(א)(1) או (3) לחוק אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת-הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת-נכותו מחדש  והוראות תקנות אלה יחולו, בשינויים המחויבים.

 

 (ב) בהסכמת רופא מוסמך מותר שהדיון על קביעה מחדש לפי תקנה זו ייערך לפני תום  ששה חדשים כאמור.

 

 (ג) הדיון בקביעת דרגת-נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת-הנכות.

 

 37. דיון מחדש לפי בקשת רופא מוסמך

 

 עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת-נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת-הנכות והוראות תקנות אלה  יחולו, בשינויים אשר העניין מחייבם.

 

 37א. תחולת דרגת נכות מחדש

 

 לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי תקנות 36 או 37 בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש ואולם אם קבעה הועדה כי הנפגע היה מאושפז בבית חולים כתוצאה מהחמרה או מפגימה חדשה שנתגלתה, תיקבע דרגת הנכות מחדש בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה החל ביום שאושפז בבית חולים, ובלבד שהבקשה  הוגשה תוך 90 ימים מיום ששוחרר מבית החולים.

 

  38. אי-התייצבות לבדיקה מחדש

 

 לא התייצב הנפגע לבדיקה מחדש בהתאם לתקנה 37 ולא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי- התייצבותו, רשאי המוסד להפסיק תשלום הגמלה עד למועד בו יתייצב  לבדיקה מחדש.

 

 

 פרק שלישי: גמלאות

 

  39. הפחתת קצבה

 

 שיעור הפחתת-קצבה של נכה הנמצא בתוקף סימן ג' לפרק ג' לחוק, במקום שבו  נותנים לו אכסון וכלכלה הוא -

 (1) לגבי נכה שאין תלויים בו - 12 לירות ליום ובלבד שקצבתו לא תופחת ביותר  מ%50-;

 (2) לגבי נכה שתלוי בו אדם אחד - 6 לירות ליום ובלבד שקצבתו לא תופחת ביותר  מ%25-.

 

  40. שלילת זכות לגמלה, הפחתתה והשהייתה

 

 נדרש נפגע לבדיקה רפואית על ידי ועדה או על ידי הועדה לערעורים ולא עשה כל הדרוש לעריכת הבדיקה, רשאי המוסד לשלול, להפחית או להשהות את הגמלה בעד הזמן שבין התאריך בו חויב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.

 

 41. הגדלת הגימלאות

 

 (א) מבוטח הזכאי למענק לפי סעיף קטן 66(ב) לחוק, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנה, ישולם לו המענק כאילו הכנסתו החודשית לענין סעיף 54 לחוק היא בגובה %80 מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, ובלבד שהמענק שישולם לו כאמור לא  יקטן מהמענק שהיה משתלם לו אלמלא תקנת-משנה זו.

 

 (ב) מבוטח שמשתלמת לו קיצבה לפי סימן ה' לפרק ג' לחוק ובעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה, תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה כאילו הכנסתו החדשית לענין סעיף 54 לחוק היא בגובה %80 מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, ובלבד שהקיצבה שתשתלם לו כאמור לא תקטן מקיצבה שהיתה משתלמת לו אלמלא תקנת-משנה זו.

 

 (ג) מבוטח הזכאי לקיצבה לפי סימן ה' לפרק ג' לחוק, שבעת הפגיעה בעבודה מלאו לו 18 שנה אך טרם מלאו לו 21 שנה, וכן המבוטח כאמור בתקנת-משנה (ב) שהגיע לגיל 21, תשולם להם הקיצבה מהיום בו הגיעו לגיל 21 כאילו הכנסתם החדשית לענין סעיף 54 לחוק היא בגובה השכר הממוצע כמשמעותו בחוק, ובלבד שהקיצבה שתשתלם להם כאמור לא תקטן מהקיצבה שהיתה משתלמת להם אלמלא תקנת-משנה זו.

 

 (ד) "השכר הממוצע", לענין תקנה זו - השכר הממוצע כפי שהוא -

 (1) לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) - ביום בו נוצרה הנכות המזכה במענק;

 (2) לגבי מבוטח כאמור בתקנת-משנה (ב) או (ג) - ביום הגיעו לגיל 18 או לגיל  21, לפי הענין.

 

 (ה) בן קיבוץ או מושב שיתופי, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה -

 

 (1) אם הוא זכאי למענק לפי סעיף 1 לתוספת החמישית לחוק, ישולם לו המענק על בסיס דמי-פגיעה ליום השווים לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר  אותו קיבוץ או מושב שיתופי;

 (2) אם הוא זכאי לקיצבה לפי התוספת החמישית לחוק - תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה על בסיס דמי-פגיעה ליום השווים לדמי-פגיעה ליום שהיו משתלמים  לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי.

 

 

 פרק רביעי: הוראות שונות

 

  42. סודיות הדיונים

 

 המסמכים הרפואיים אשר בידי ועדה או בידי ועדה לערעורים הם סודיים אך מותר להביאם לידיעתם אדם אשר לעזרתו או לשירותו נזקקות ועדות כאמור בקשר לקביעת  דרגת נכות, וכן לידיעת המוסד.

 

 43. החזרת הוצאות

 

 (א) המוסד יחזיר לנפגע, לפי דרישתו, הוצאות כלכלה ולינה בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט' בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, וכן יפצה אותו על הפסד זמנו, במידה שנגרמו במישרין על ידי התייצבותו בפני ועדה, ועדה לערעורים, יועץ רפואי כאמור בתקנה 3 או על ידי התייצבותו לבדיקות אחרות לפי תקנות

קרן זיסו משרד עורכי דין טלפון: 03-6035303 פקס 03-5496072 נייד קרן: 052-2260446 כתובת: יגאל אלון 55 קומה 4 ,BGS תל אביב מיקוד: 6789115 .

info@zisso.co.il

משרד עו"ד קרן זיסו מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים, רשלנות רשות מקומית, תביעות ביטוח לאומי ,תאונות עבודה, תאונות תלמידים ועוד

כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי מכל סוג שהוא.